בְּנֵֽי־גִדֵּ֥ל בְּנֵי־גַ֖חַר בְּנֵֽי־רְאָיָֽה׃

עזרא פרק ב פסוק מז

הסבר על הפסוק

פסוק זה מופיע בספר עזרא פרק ב, המתאר את רשימת העולים מבבל לירושלים בתקופת שיבת ציון. הפסוק מזכיר שלוש משפחות שעלו מהגלות: בני גידל, בני גחר ובני ראיה.

אלו היו חלק מהנתינים (עובדי המקדש) שחזרו לירושלים אחרי גלות בבל, בהנהגת זרובבל.

טעמי המקרא בפסוק

בפסוק זה ניתן לראות מספר טעמי מקרא:

• מרכא (מאריך) - מופיע במילה "בְּנֵֽי־גִדֵּ֥ל"
• טפחא - מופיע במילה "בְּנֵי־גַ֖חַר"
• סילוק - מופיע במילה "בְּנֵֽי־רְאָיָֽה׃" (סימן סוף פסוק)

הקשר היסטורי

ספר עזרא מתאר את תקופת שיבת ציון, כאשר היהודים חזרו מגלות בבל לירושלים. פרק ב' מכיל רשימה מפורטת של המשפחות שעלו בגל הראשון של השיבה, בהנהגת זרובבל.

הנתינים היו קבוצה של עובדי מקדש שסייעו ללויים בעבודתם. הם היו ממעמד נמוך יותר, אך תפקידם היה חשוב לתפקוד המקדש.

רשימות אלו נשמרו בקפידה כדי לשמר את הייחוס המשפחתי ולהבטיח את זכויות הירושה והתפקידים הדתיים.